ההריון כחלק בלתי נפרד מחיה ומהותה של אשה הוא חוויה גופנית ונפשית עמוקה, מדהימה להפליא ולא פשוטה כלל בהתחשב באורח החיים הנוכחי שלנו.
בעבר נתונה היתה תקופת ההריון והלידה שבסיומה, בידי הנשים כשבט. האשה ההריונית היתה מבלה את זמנה ומקדישה את רוב מרצה להקשבה פנימית לטבע ולרחשי הגוף. נשות השבט שסביבה היו מספקות לה צרכים רבים שאפשרו לה לעבור את ההריון כחוויה חיובית נעימה ומעצימה. בלידה היו מקיפות אותה בשקט, עוזרות לה, מעסות את גופה הכואב ומחכות באוירה טקסית וצנועה לרך הנולד כשההבנה שעמדה בבסיס תמיכתן היא תמיכה ללא התערבות מיותרת, הטבע יעשה את שלו בתבונה רבה. אין כמו אנרגיה נשית עוטפת ומעטירה בשפע כדי ללדת בשלום, כדי לקבל "דחיפה" קטנה, עידוד, בטחון וברכה על הולדתו של אדם חדש, על הולדתה של אם חדשה. זהו מעמד קדוש וטהור.
בימינו המצב קצת אחר… התהליך כולו עבר לחזקת הרופאים ובתי החולים והאשה- בחזקת חולה. למרבה הצער והפרדוקס, אורח החיים שלנו, הקדמה, הטכנולוגיה והאפשרויות הרפואיות הם אלו שהביאו אותנו כנשים להסגר, להפוך נוקשות, פגיעות וחלשות ביותר במקום רכות פתוחות וחזקות. הפכנו ללא מסוגלות להכיל את החוויה המקורית. הכוונה היא כפולה ומכופלת כשמדובר בגוף ובנפש כאחד. ברגע שהתבררה הבשורה המשמחת על ההריון החדש, את מתחילה לעבור סדרת בדיקות ארוכה ומתישה אשר פוגעת בתהליך הטבעי והעדין של יצירת הנפש הקטנה שבתוך גופך ומבלה את רוב זמנך בלמנוע מצב חולה במקום ליצור הלכה למעשה את המצב הבריא, את העולם הקטן החדש, את הקשר איתו והאהבה אליו, את התחזוקה החשובה כל כך של הגוף המקיים אותו. בלידה הרופאים הם אלו שמחליטים עבורך מתי זה נכון ללדת, מתי ללחוץ ובאיזה תנוחה. לאחר כל ההתערבויות החיצוניות מתחילים הסיבוכים ואז נדרשת לידה מכשירנית או קיסרית. הרופאים משוכנעים שהצליחו להציל את האשה והעובר כשבעצם הם אלו שעוררו את הסכנה מלכתחילה… בימינו אשה צריכה לדעת ידע רב על המערכת כדי לא להקלע לבורות שלה.
עם זאת, בתפיסה שלי אין שום דבר קיצוני. את בני האהוב ילדתי בבית חולים עם אפידורל וגם אני קצת פחדתי לאפשר לתפיסה האידילית של העבר את המקום בהווה אך הגעתי לשלום פנימי בעניין כשהבנתי שכל דבר קורה בזמן הנכון לו. הגעתי ללידה לאחר הריון מרומם ומעצים שבו כמובן תרגלתי הרבה יוגה, רייקי וגם מדיטציה ולמרות התנאים הרפואיים עברתי לידה מדהימה וחוויה עמוקה של כניעה ושחרור. החברה שלנו מתחילה לעבור שינוי עמוק בתפישתה את החיים על כל תחומיהם והלידה גם. חשוב לנו לזכור בתור נשים להקשיב קשב רב ליכולות שלנו ולגבולות שלנו כי הם אלו שיקבעו את טיב ההריון והלידה עבורנו ועבור התינוק שלנו.
אז במה מדובר בעצם?
תרגול היוגה במהלך ההריון תורם רבות להתפתחות תקינה קלה ובריאה של העובר ולבריאות האם בתקופה זו. התרגול עוזר להפחית תופעות מכבידות כמו בחילות, הקאות, דליות, טחורים, השמנה מוגזמת ועוד.
תרגול היוגה עוזר גם להפחית מתחים ומקנה שקט פנימי התורם גם הוא למהלך תקין של ההריון.
בשעורי היוגה אנו שמות דגש על חיזוק שרירי רצפת האגן והגמשתם ע"מ לאפשר מעבר חלק יותר של התינוק בתעלת הלידה. השליטה בשרירים אלו ועבודה על מבנה האגן המורכב והסבוך תקל משמעותית על המאמץ בלידה.
במהלך ההריון גדלות מערכות הגוף של האשה ותפקודן גובר. עם זאת, חלל הבטן והחזה שבו הן מתפקדות הולך וקטן עקב גדילת העובר וכך נדרש הגוף לשאת בעול שאינו רגיל לו. העבודה המחזקת והממלאת בתרגול היוגה מסייעת לכך רבות נושא נוסף וחשוב ביותר הוא הנשימה. בתרגולי היוגה נלמד טכניקות נשימה מקלות ומרגיעות למהלך ההריון ושיעזרו גם למהלך הלידה והצירים.
לרמת החמצן שהעובר מקבל במהלך ההריון נודעת חשיבות רבה. על האם להיות מודעת לתהליכי הנשימה והאופן בו היא מתרחשת כך שכמה שיותר חמצן יגיע אל העובר. תרגילי הפראניאמה (נשימות יוגיות) יעזרו לכך מאד.
תרגול יוגה לנשים בהריון מתחיל בשבוע 12 ועל האשה לוודא שמדובר בהריון תקין ובריא טרם הגעתה.
השעורים מתקיימים בצורה אינטימית ונעימה כאשר לכל אישה ניתנת תשומת הלב שלה היא דרושה.התרגילים איטיים, נעימים ונוחים לביצוע
אורך שעור הוא כשעה ורבע.
כל הנשים מבוטחות ומכוסות.
עבודה שכזו היא חסד רב לך ולתינוקך.